<h1>ספר השולחן הלכ' תפילה שער שישי</h1>
<h2>דף נט.</h2>
צבור שלא היה בהם יודע לקרות אלא אחד, עולה וקורא ויורד ויושב, וחוזר ועולה וקורא שניה ושלישית, עד שיגמור מנין הקוראים של אותו היום. כיצד סדר הקריאה, כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, ונהגו היום שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול מישראל. וכל מי שהוא גדול מחבירו בחכמה קודם לקרות. והאחרון שגולל ספר תורה נוטל שכר כנגד כולן, לפיכך עולה ומשלים אפילו גדול שבצבור. אין שם כהן נתפרדה חבילה ועולה ישראל וקורא במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי כלל, כן פירשו המפרשים ז"ל, וכן כתב הרמב"ם ז"ל, ויש מפרשים נתפרדה חבילה, אותו הסדר שהיה לוי קורא לפני ישראל נתבטל, ואם רצה לוי לקרות אחר ישראל קורא, והפירוש הראשון עיקר. אין שם לוי, כהן שקרא ראשון, הוא בעצמו חוזר וקורא פעם שניה במקום לוי. אבל לא יקרא אחריו כהן אחר, שמא יאמרו הראשון פסול ולפיכך נתחרטו ממנו וחזר וקרא זה. אבל אין לשני פגם, כי אם היה חלל למה יקרא במקום לוי, לפיכך אין פגם אלא בראשון. וכן לא יקרא לוי אחר לוי, שמא יאמרו אחד משניכם פסול כי יש להסתפק שמא יאמרו הראשון פסול ולפיכך נתחרטו וחזר לוי אחר וקרא, או שמא יאמרו הראשון לוי והאחרון נתחלל וקורא במקום ישראל.
<h2>דף נט:</h2>
וכן הוא סדר הקריאה בתורה עם התפלה, כל יום שיש בו תפלת מוסף אחר שיגמור שליח צבור תפלת שחרית אומר קדיש, ומוציא ספר תורה ועולין וקורין בו כסדר, וכשגומרין מחזיר ספר תורה למקומה, ואומר קדיש ומתפללין תפלת מוסף. ובאותן הימים שיש בהם מפטיר וקרבן מוסף, נהגו לומר קדיש קודם שיעלה המפטיר וכמו שבארנו. בשבת ויום הכפורים במנחה אחר שיגמור ש"צ תהלה לדוד וסדר היום אומר קדיש, ומוציא ספר תורה וקורא בו ומחזירו, ואומר קדיש ומתפללין תפלה המנחה. וכן במנחה של תעניות. אבל ביום טוב לא נהגו לקרות במנחה בספר תורה. כל יום שאין בו מוסף, כשגומר תפלת שחרית אומר קדיש, ומוציא ספר תורה וקורין בו ואומר קדיש ומחזירין אותו, ואחר כך אומר תהלה לדוד וסדר היום כדרך שאומר בכל יום ואומר קדיש.
<h2>דף ס.</h2>
גרסינן בגיטין פרק הניזקין אין קורין בחומשין בבית הכנסת מפני כבוד הצבור. אבל קורין ההפטרה בכל הספרים, ומברכין עליה. וכן כתב רבינו יצחק ב"ר שמואל ז"ל תשובה שאין לקרות בצבור בחומשין שלנו שהן בקונדרסין, והמברך עליהן מברך ברכה לבטלה ועובר על לא תשא, ואע"פ שבהפטרות רגילין להקל בהן, זהו לפי שאין מצויין כלל ספרים של נביאים בגליון, וגם ספר ההפטרות עצמן לא הותרו ליכתב מן הדין, לפיכך מקילין בהן, אבל בקריאת התורה אין מקילין כלל, ע"כ דבריו ז"ל.
